המדריך להכנת האוהל של יהונתן | לא תאמינו כמה זה קל

אמנם אני לא זוכרת יותר מדי מהילדות שלי, אבל כמו לכל אחד גם לי יש כל מיני זכרונות מעורפלים שצפים ועולים יותר ויותר מאז שאני אמא. האמהות מעלה זכרונות שצברו אבק ומחייה אותם מחדש, אין בכלל ספק. למשל, שכחתי עד כמה אהבתי סיפורים — אותם סיפורים ישנים שהיום אני מקריאה ליהונתן שלי. תירס חם, מעשה בחמישה בלונים, כספיון, הבית של יעל ועוד. או השירים של עוזי חיטמן שכל כך אהבתי והיום אני מקפידה להשמיע לו אותם כמה שיותר. למרות שעברו כמעט 30 שנה, אני מיד נזכרת. אמא שלי מספרת שיהונתן מאוד מזכיר אותי כשהייתי בגילו — בהבעות הפנים, בחיוך ובאהבה הגדולה למוזיקה ולריקודים (היא גם טוענת שעם הזמן זה עבר והפכתי ליותר מדי רצינית ?). דבר נוסף שאמא שלי זוכרת הוא שהיתה לנו פינת אוכל גדולה וארוכה שתחתיה הייתי אוהבת להסתתר עם אחי הקטן או שהיינו בונים לנו אוהל בין שני כסאות בר שהיינו הופכים, כך שהרגליים היו למעלה וסבתא שלנו הייתה מניחה עליהן שמיכה גדולה וזה למעשה היה האוהל הפרטי שלנו, שנתן לנו תחושת ביטחון, נוחות ושליטה.

במהלך התכנונים למייקאובר של החדר של יהונתן (תזכורת למי שפספס: החדר של ג׳וני: עיצוב חדר ילדים לכבוד גיל שנתיים) וכששיחקתי עם הלייאאוט שלו, שמתי לב שנוצרה לי פינה פנויה בין המיטה לקיר והתלבטתי מה לעשות איתה. בהתחלה, חשבתי להניח בה את סלסלות האחסון עם המשחקים של הקטן. אחר כך, תכננתי לייעד אותה לטובת פינת היצירה עם השולחן והכסאות. ועדיין, הרגשתי שזה לא מספיק מיוחד ואחרי מחשבות רבות נוספות הבנתי שמה שיתאים לפינה הזו יותר מכל הוא אוהל טיפי חמוד, קטן ויפה שבו יוכל יהונתן לקרוא ספרים, להסתתר ולשחק.

התחלתי לעבור על מדריכים ומהר מאוד הבנתי שאני רוצה לעשות את זה הכי פשוט, נגיש ובעיקר — קל.

אז, שניגש לעניינים?

מה צריך?

• חמישה מקלות עץ באורך 1.5 מטר כל אחד (אני קניתי בטמבוריה, אפשר לקנות מקלות מטאטא)
• מקדחה
• 4.5 מטר חוט חזק (חוט בנאים יהיה מעולה)
• שני ברגים קטנים
• בד כותנה (העובי לבחירתכם, הכל שאלה של איזה מראה רוצים. בד דק יחסית יראה ״נשפך״ יותר). מידות הבד: 2.3 מטר אורך / 1.6 מטר רוחב

לבסוף תישאר לכם שארית גדולה שניתן לגזור ולעשות מכפלת, או להשאיר כך.

בתוך האוהל: אני השתמשתי בשתי כריות, ציפה ושמיכה עבה עשויות מאה אחוז כותנה. אבל, לבחירתכם כמובן.

איך עושים?

דבר ראשון נמדוד 12 ס״מ מתחילת המקל ונסמן בעזרת עיפרון את מקום הקידוח. נעשה זאת חמש פעמים — פעם אחת עבור כל אחד מהמקלות. לאחר מכן, נקדח ונעשה חור במקום שסימנו בעזרת מקדחה.

בשלב הבא, נשחיל את החוט דרך שניים מהמקלות וניצור קשר שיסגור אותו. נבצע מספר ליפופים סביב שני המקלות ונוסיף את שלושת המקלות הנותרים, סביבם נמשיך ללפף את החוט, אבל לא יותר מדי, על מנת שנהיה מסוגלים לקבוע את צורתו של האוהל: נעמיד יחד את כל המקלות במקום בו אנו מתכננים להציב את האוהל וניצור מהם מעין צורת כוכב, כך שיהיו מושטים כל אחד לפינה אחרת (במקום לו אנו מייעדים את גב האוהל נניח מקל אחד, בכל אחד מצדדיו מקל נוסף ובקידמת האוהל את השניים האחרונים). כעת, כשיש לנו את הצורה והמיקום הרצויים נבצע ליפופים וקשרים נוספים סביב כל המקלות. לבסוף, את שארית החוט נכניס פנימה, כך שהסיומת תהיה נקייה.

זהו, עכשיו יש לנו את השלד.

• 

• 

• 

• 

• 

• 

כעת נותר לעבוד עם הבד שיכסה את האוהל. אני חייבת להיות כנה ולהודות שעבדתי עם הבד די בחופשיות ובלי חוקיות ברורה. קודם כל, נניח את הבד כך שיכסה את המקלות ויצור צורה של אוהל: הכניסה תישאר כמובן פתוחה. את הבד יש להצמיד לשני המקלות הקידמיים ולהבריג אותו לחלקם העליון (יש להשתמש בברגים קטנים על מנת שלא ישברו את המקלות או יחדרו מעבר לעץ). במקום להבריג, ניתן להדביק עם דבק חם, אבל שימו לב — זה יהיה פחות עמיד.

האוהל כמעט מוכן!

ניצור בסיס נוח וטוב לישיבה, כמו שמיכה עבה וטובה ונקפל אותה כך שתכנס בדיוק לבסיס האוהל, נניח כריות נוחות וזהו, סיימנו.