מטפסים למעלה: עיצוב קיר ריק וגרם מדרגות

לאחרונה אני נתקלת בבקשה שחוזרת על עצמה והיא הרצון ללמוד כיצד לעצב נכון קיר ריק בבית. יש הבדל כמובן בין קיר ריק שהוא לב הבית, כמו הקיר המרכזי בסלון, לבין קיר נסתר ושולי, אך ההתייחסות בסופו של דבר צריכה להיות זהה והשאלה שצריכה להישאל היא כיצד לשלב את הקיר נכון בהתאם לשאר העיצוב של הבית.
התחלתי לחשוב על הנושא, חיפשתי השראות בפינטרסט ובאינסטגרם וראיתי לא מעט דוגמאות — חלקן כללו הוספת מדפים, אחרות הראו פריטים הנתלים על הקיר כמו מקרמה או שטיחים, יש שגידלו צמחים מטפסים ויש את אלו שאישית התחברתי אליהם יותר מכל ולחלוטין תפסו לי את העין — אלו שעיצבו קירות גלריה מלאים באמנות. זה היה אמנם מעט עמוס, אך מאוד מסודר והרמוני.
פניתי להוריו של אדם, שאני יודעת שיש להם לא מעט פריטי אמנות בבית וביקשתי לעצב אצלם את אחד הקירות שיחסית לא מנוצל, בעיקר כי הוא ״כלוא״ מאחורי גרם המדרגות המוביל לגג שלהם. כשהתחלתי לעצב את הקיר הלכה והתגבשה אצלי התחושה שהתוצאה תהיה מוצלחת ויפה והחלטתי להמשיך עם הקיר והמדרגות, לעלות למעלה ולעצב את כל העלייה לגג, איזור שלרוב נזנח יחסית מבחינה עיצובית עקב היותו רק תחנת מעבר בדרכנו מחלל אחד לאחר.

בחזרה להתחלה. אז קודם כל, אין בכלל צורך להילחץ מקירות ריקים. לפעמים, בחלק מהמקרים חשוב לתת לבית לנשום ולנו, כמי שחיים בו, לקחת אוויר, בעיקר כשהוא יחסית עמוס ברהיטים ודקורציה. מצד שני, אם העיצוב בבית שקול, אין סיבה להתעלם מקיר נחבא, כמו הקיר עליו עבדתי לפוסט, ולהשאיר אותו עירום. לפני תחילת העבודה היתה תלויה עליו תמונה אחת. רציתי לעשות לו סוג של מהפך וכאמור, בהשפעת ההשראות שאהבתי יותר מכולן, להפוך אותו לקיר גלריה בו מספר יצירות אמנות בגדלים שונים.
בשלב הראשון, על מנת שניתן יהיה להבין טוב יותר איפה למקם כל תמונה, תכננתי לייאאוט בעזרת ניירות וסלוטייפ. רק לאחר שאהבתי את עיצוב הבסיס והאמנתי בו התחלתי עם המסמרים והברגים. זה חסך זמן, כאב ראש ומיליון חורים בקיר.

• 

• 

• 

כשממקמים תמונות זו לצד זו, אני לחלוטין בעד שילוב של מסגרות שונות, במינונים הנכונים כמובן, אך לבית הזה ספציפית יותר התאימה אחידות ולכן בחרתי במסגרות עץ בלבד. הצבתי על הקיר כשש יצירות אמנות, בגדלים שונים, של האמנים מיכאל דרוקס, אביגדור אריכא, מירית כהן ורחל רבינוביץ׳.

לאחר שהייתי מרוצה מהקיר, עברתי לשטח שמתחת לגרם המדרגות, שלפי מה שאדם תיאר לי מאז ומעולם היה האיזור הכי פחות מנוצל בבית, כי הדבר העיקרי שהיה לעשות שם הוא לחטוף מכות בראש ובגב מהחלק האחורי של המדרגות. אז תנו לי להגיד לכם משהו — האיזור הזה הוא דוגמא למקום מושלם לאחסון ולנוי ובהחלט יכול לשמש כנישה קטנה לשבת ולשתות בה קפה או לקרוא ספר. אני רואה כל כך הרבה בתים שפשוט לא מתייחסים בהם לאיזורים כאלו וחבל, כי אפשר לעשות שם דברים מדהימים. אני, לדוגמא, הנחתי ספסל עם מקום לאחסון מהחנות יעל בונה. שיבצתי בו ספרים וקופסא עתיקה ששימשה פעם ככספת. היה ניתן להניח שם גם סלסלות שונות, נעליים ואפילו שמיכות. מעל לספסל ולצידו, בשביל החום, הטקסטורה והירוק בעיניים שאני כל כך אוהבת, שיבצתי את אחת התמונות מקיר הגלריה ועציץ חמוד שהפכו את כל האיזור לנעים ומזמין.

חזרתי למדרגות והתחלתי לטפס לכיוון הגג. בדרך היו ספרייה, שתי תמונות ובעיקר לא מעט בלאגן. קודם כל סידרתי ונפטרתי מכל הפריטים המיותרים והקטנים שהיו זרוקים שם, למרות שיכולים היו להיות מסודרים בתוך קופסאות אחסון או אפילו, בזבל. לאחר מכן הוספתי לאיזור מספר עבודות אמנות, בהן צילום של שמואל יוסף שוויג משנות העשרים של המאה העשרים. רציתי ליצור אווירה ביתית ונעימה למרות שהאיזור הוא בין־חדרים ובדרך כלל משמש רק למעבר של כמה שניות. סידרתי והידקתי את הספרים בספרייה ובחרתי כלי נוי להוספת טקסטורה וצבע. משמאל לספרייה הנחתי כד ופמוט וינטאג׳ ועל גביה הוספתי פריטים עתיקים כמו מראה קטנטנה ופסל צנוע, להם הוספתי זר ענק של גיבסניות, על מנת להאיר מעט את החלל, החשוך יחסית. לאחר נקיון האיזור בסופן של המדרגות מכל השטויות שהכיל, נוצרה נישה אותה הפכתי לפינה בה ניתן לשבת ולקרוא ספר תחת מנורת הקיר הקטנה שהיתה בו. בפינה זו הצבתי ציור של יאיר גרבוז.

לאחר הניקיון, הסדר והוספת הפריטים המשלימים כל גרם המדרגות והקירות המקיפים אותו נראו שלמים, נעימים ומעוצבים יותר משהיו לפני. 
הטיפ העיקרי שלי אליכם — חשבו על כל פינה ועל כל איזור בבית ואל תשאירו איזורים ריקים ללא מחשבה. אבל, במידה וחשבתם על כך והגעתם למסקנה שקיר מסוים יהיה נעים ומוצלח יותר דווקא אם יהיה חשוף ועירום – גם זה לגיטימי, העיקר שתוכלו לנמק זאת.