כפי שאולי כבר הבנתם, הסטודיו שלי נמצא בממ״ד בבית. במהלך המבצע האחרון בעזה אדם הוריד מהקיר בסטודיו תמונה עם זכוכית גדולה שפחדנו שתתנפץ ומאז הוא מרגיש לי ריק ומיותם. חשבתי לשים שם תמונות אחרות, אבל הבעיה היא שבעקרון לא מומלץ לקדוח בממ״ד. לכן, התחלתי לחפש פתרונות אלטרנטיביים שלא דורשים קדיחה ואפילו לא הברגה, גם בשביל הקיר שלי וגם עבור דירות שכורות שאני מעצבת, להן הלקוחות מחפשים להזיק כמה שפחות. אגב, גם הפוסט הקודם שהעלתי עסק בנסיון להימנע מקדיחה. הנה הוא, אם טרם יצא לכם לקרוא אותו.
החיפושים אחר אלטרנטיבה הובילו אותי למוצר של חברת לופה, בו מצלמים או מציירים דימוי בעצמנו, שולחים להם אותו ומקבלים את התוצר מוגדל ומחולק לחלקים מהממים של 20*20 ס״מ כל אחד ובעלי מסגרת. והכי חשוב – את החלקים מדביקים על הקיר (ולא קודחים) בשיא הקלילות והמהירות בעזרת כלים שמגיעים בחבילה עם הדימויים. היה לי ברור שזה יכול להיות פתרון מצוין, כי מעבר לשמירה על הקיר, אני יכולה לעשות כאן משהו משלי, כמו שאני כל כך אוהבת, או כמו שהגדירו זאת בלופה – ליצור את ה״פסיפס״ שלי.
חוץ מזה, אני חייבת להודות שהמוצר הזכיר לי גם את ריבועי העץ של Society6, אותם הזמנתי עבור שתי דירות שעיצבתי (כאן וכאן) ושהיו הצלחה גדולה לטעמי. במקרה הזה מדובר במוצר מוגמר, שדורש קדיחה והוא לחלוטין לא אישי, אבל הוא מהמם ומיוחד גם כן.
היתרון הגדול כשמדפיסים ציור כזה, בעיקר כשהוא נעשה בצבעי מים, הוא הגדלת הפרטים שבציור. הרי הייתי יכולה לתלות את הציור כפי שהוא על הקיר, אבל ההגדלה, ההפרדה בין החלקים והמסגרות – הן שהופכות את הפסיפס של לופה למעניין כל כך. לכן, ציירתי, הזמנתי, תליתי (מטורף כמה שזה פשוט ומהנה — יש מדריך והוראות מסודרים שמגיעים עם המוצר וסרטון הסברה ביוטיוב) והנה, יש לי עבודת אמנות חדשה על הקיר, כולה רק שלי!
ממליצה לכם לנסות בעצמכם ואשמח אם תספרו לי – מה אתם הייתם מציירים או מצלמים, מגדילים, מחלקים לריבועים ותולים בבית? שקיעה יפה? נוף מטיול חשוב? אולי את המשפחה או החברים?
הפרויקט נעשה בשיתוף עם lupa_il.
