תנו לחיות עם החיות: על עיצוב הבית בשילוב חיות מחמד

השבוע חגגתי שנה להקמת הבלוג. שנה מטורפת, עם המון חוויות, עליות, ירידות, פסגות, פרויקטים, לקוחות וגם נפילות. שנה שלמדתי ממנה כל כך הרבה ושבעקבותיה אני מתכוונת רק להמשיך, להתמיד ולעבוד קשה. אני מסתכלת על השנה הזאת ועל הבלוג ובאמת רואה אותם במונחים של ילד. משהו שיצרתי, ששחררתי לאוויר העולם ומשם, יד ביד, אנחנו גדלים ומתפתחים. והילד הזה מצטרף ליהונתן כמובן, אבל גם לעוד אחת שאני רואה כילדה שלי — פלאיה. את פלאיה אימצנו כחודש לאחר שאדם ואני עברנו לגור ביחד. שבת אחת הלכתי עם חברה ל־SOS חיות בכפר שמריהו ושם, מיד כשראיתי את פלאיה ואת עיני העגל שלה, ידעתי שהיא שלי. עברו שמונה שנים, היא הכלבה הכי מדהימה בעולם ובדיוק מה שחלמתי שתהיה — עדינה ונעימה ומצד שני גם משוגעת כשצריך. ומעבר להכל, היא פשוט ממלאת את הבית במשהו שרק כלב, או אולי בעל חיים אחר (לא היה לי), יכול. מצד שני, כפי שאתם יודעים, נוכחות של חיית מחמד בבית יכולה ללכלך אותו מאוד, בגלל הפרווה והבילויים שלהם בחוץ, לפגוע ברהיטים ואם לא עושים סדר — להפוך את המקום הפרטי שלנו למטונף ומוזנח. אז מה ניתן לעשות על מנת לשלב חיות מחמד בצורה האופטימלית בבית, תוך שמירה עליו מפניהם והורדת הנזק שלהם למינימום?

ריצוף
קודם כל, אם אתם בשלב תכנון ובניית הבית או בתהליך שיפוץ ויש לכם חיית מחמד, חשוב לדעת שהיא עלולה לפגוע בריצוף. אריחי קרמיקה הם הפתרון הטוב ביותר לכך, כי קרמיקה קלה לניקוי ועמידה בפני כתמים. פרקט, לעומת זאת, הוא האופציה הגרועה ביותר — כלבים, ובעיקר חתולים, ישרטו את הפרקט ויהרסו אותו ועד שהם יעשו זאת תצטרכו להתרגל לרעש המעצבן שכל מפגש של הציפורניים שלהם עם הפרקט יוצר. גם אבנים טבעיות בהן יש נקבוביות לא מומלצות, משום שהלכלוך מהחיה יצטבר בהן במקומות שכמעט בלתי אפשרי יהיה לנקות.

Photo by Margot Cavin

צבע
לגבי צביעת הקירות, ישנם צבעי קיר מיוחדים שלא סופגים לכלוך ועמידים לשחיקה. זה אידיאלי לבית עם ילדים, אבל טוב גם עם חיות. חתולים קופצים ונוגעים בקירות המון, אבל רוב הזמן כפות הרגליים שלהם יחסית נקיות. כלבים לעומת זאת, חוזרים הביתה עם רגליים מלוכלכות, אבל לא בדיוק קופצים על הקירות, אלא אם כן הם פלאיה שאוהבת לזנק עם שתי רגליים על הקיר ליד דלת הכניסה בכל פעם שמישהו מצלצל. כל הקיר מלא בטביעות אצבעות שלה.

Photo by Hannah Lim on Unsplash

ריהוט
לגורי כלבים וחתולים יש נטייה לכרסם חתיכות עץ, כך שאם אתם מחפשים להתאים ריהוט לבית בו יש או יהיה גור, כדאי לבחור בספות, כורסאות ושולחנות בעלי רגלי ברזל או זכוכית ולא עץ. כך גם לגבי מזנון הטלוויזיה, שיכול להיות בנוי ממקשה אחת, ללא רגליים.
הבד הטוב ביותר לספה בבית עם חתול הוא בד בעל צפיפות גבוהה. חתולים נוטים לחזק את הציפורניים דרך גירוד שלהן על הספה ובד לא צפוף נפרם מכך בקלות, משום שהחתול מצליח להעביר דרכו את הציפורניים. לכן, מומלץ לבחור בבד בעל אריגה צפופה ובסיב מסוג פוליאסטר, ניילון או כל סיב סינטטי אחר, שיהיה עמיד יחסית בפני כתמים (להבדל מסיב טבעי כמו פשתן). קטיפה גם היא אופציה טובה, אבל חשוב לקחת בחשבון שלקטיפה ידבקו השיערות. במידה ואין לכם חתול, אלא כלב, תוכלו לעשות ספה דמויית־עור שהמשטח שלה חלק וקל לנקות אותה, משום שהפרווה לא תידבק עליה.
גם לצבע הריפוד יש משמעות. מומלץ להתאים את צבע הספה (וגם את צבע השטיח, אגב) לצבע הפרווה של החיה, או לפחות לא להזמין ספה לבנה, במידה והפרווה שחורה, או להיפך, כי במקרה כזה השיערות יבלטו מאוד לעין וכל היום נמצא עצמנו במרדף אובססיבי לנקות אותה.

Photo by Desi Dermz. on Unsplash

שטיחים
זרקנו כבר מילה על צבע השטיח, אבל יש חשיבות גם לסוג האריגה שלו וההמלצה היא ללכת על שטיח בעל אריגה שטוחה ולא גבוהה, בה קל יותר ללכלוך ולפרווה להצטבר (ויותר מזה — חתולים נמשכים מאוד לשחק עם שטיחים באריגה גבוהה). כמו כן, מומלץ שהשטיח יהיה בעל סיבים סינטטיים, שהינם עמידים יותר, בעיקר במקרה של חתולים, אשר חושבים שהשטיח מיועד לשיוף הציפורניים שלהם ובכך פוגעים בו.

Photo by Cole Keister on Unsplash

הרגלים 1
אין דבר יותר כיף מלתת לחיה שלנו להתכרבל איתנו על הספה, אני יודעת. זה נעים, מנחם וגם די נוח. אבל אין אפס, כלב שמסתובב ומשחק בחוץ חוזר עם כפות רגליים ופרווה מלוכלכים והלכלוך הזה נשאר על הספה ועם הזמן הורס אותה. אפשר לבחור פינה בספה, להניח עליה מגבת או סמרטוט כלשהו ולאפשר לכלב להיות שם, אבל מנסיון — זה פתח להתפזרות ואחרי כמה זמן נמאס מהסמרטוט הזה ואומרים שיהיה בסדר. וכמובן, לא נהיה בסדר, אלא מלוכלך. תעשו לעצמכם טובה ושימו גבול לחיית המחמד שלכם, לפחות אם מדובר בכלב. לפלאיה אגב, יש לא פחות משלוש מיטות ברחבי הבית (ועדיין היא הולכת לישון בתוך הארון שלנו…), כי מאז ומעולם היא לא הסכימה לישון על הרצפה ותמיד אהבה להיות איתנו בחלל בו אנו נמצאים — אם אנחנו בסלון, היא תהיה בסלון וכשאחד מאיתנו הולך לישון היא לרוב תלך איתו. אבל פלאיה קצת מוגזמת ומיטה אחת מפנקת (ובעלת כיסוי נשלף שניתן לכבס!) לרוב תספיק.
בהמשך לכך, חשוב ליצור תחום מוגדר עבור בעל החיים, כדי שיבין שזה האיזור שלו. ההמלצה שלי? מצאו נקודה מתה בחלל, שכלפי חוץ קשה להבחין בה ומקמו את המיטה, או את כלי האוכל שם. לרוב, לא איכפת להם אם הם בלב החדר או בפינה שקטה — אם הם רוצים לבלוט הם ימצאו את הדרך ואם הם רוצים ממיטתם לראות מה קורה הם גם ימצאו את הדרך. צריך לזכור שבעלי החיים רואים את העולם מזווית שונה לגמרי משלנו ולכן, הם מסוגלים להתמקם במקומות שלנו נראים לא הגיוניים. כל זה רלוונטי גם למיטה של החיה וגם לאיזור בו היא אוכלת או שותה.

Photo by Jamie Street on Unsplash

הרגלים 2
נושא הגבולות בבית בא לידי ביטוי גם בהגדרת איזור המשחקים לחיה, בעיקר אם יש ילדים קטנים בבית. חשוב לזכור שמדובר בבעל חיים בעל צרכים ועם רצון להוציא אנרגיה ולדעת לשלב בין הטבע שלו לבין הרצונות שלנו, אלו שבייתו אותו. לכן, מומלץ לדאוג לטיולים לכלב על מנת שיחזור הביתה רגוע ולאפשר לחתול למצוא את דרכו להוציא מרץ בין קירות הבית. הדרכים לכך הן בניית מסלולי קפיצות בעזרת מדפים נתלים, סולמות טיפוס ועוד.

Photo by Aaron Bengochea

כחלק מהרצון להקל עלינו כבעלי הבית של בעלי החיים, נעשו עם הזמן מהלכים מפוקפקים מאוד שהפכו את החיות לאופטימליות לגידול בבית. כך נוצרו מעשה ידי אדם גזעים בעלי פרווה קצרה יותר (או חסרי פרווה לחלוטין, כמו חתולי ספינקס), גזעים קטנים יותר וגזעים בעלי תכונות נוחות יותר למגורים בבית. התעשיות הללו מגלגלות עד היום מיליארדי דולרים מדי שנה וכצפוי, מגיעות על חשבון רווחת בעלי החיים המסכנים. אז, אתם כבר יודעים — בעלי חיים לא קונים, אלא מאמצים.